המונח יתר לחץ תוך עיני מצביע על מצב בו הלחץ בתוך כדור העין הוא גבוה מהנורמה. ניתן למדוד את הלחץ בתוך העין באמצעות מכשירים שונים, ביניהם שכיח הטונומטר, הנמצא במרפאת רופא העיניים ומודד את הלחץ ביחידות של מ"מ כספית. הלחץ התקין בעין בבני אדם בוגרים נע בין 10 ל- 21 מ"מ כספית.

העין היא כדור בתוכו נוצרים נוזלים כל הזמן ובמקביל מתנקזים החוצה במנגנון של תעלות ניקוז מיוחדות. כל הפרעה לניקוז הנוזלים מהעין תביא לעליית הלחץ בתוכה. עלית הלחץ בעין עלולה לגרום לנזק לעצב הראיה ולמחלת הגלאוקומה אך מבדיקות שנעשו באוכלוסיות גדולות נלמד, שלא תמיד הלחץ גורם לנזק. במחקרים אפידמיולוגים שונים בעולם ובישראל נמצא שב- 10% מהאוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 40 נמדד לחץ תוך עיני בערכים מעל הנורמה, כלומר מעל 21 מ"מ כספית. רק חלק קטן מאוכלוסייה זו יפתח מחלה בעצב הראיה או גלאוקומה עקב כך.

לאנשים בהם נמדד לחץ תוך עיני מעל הנורמה אך אין עדות לפגיעה בעצב הראיה או בשדה הראיה נקבעת האבחנה של "יתר לחץ תוך עיני". מצב זה אינו מוגדר כמחלה אלא כגורם סיכון לפתח מחלה.

ברוב המקרים בהם הלחץ גבוה מהנורמה לא נרגיש דבר.  רק במקרים בהם הלחץ גבוה מאד יופיעו דקירות או כאבים בעיניים המלווים לעתים בהפרעות ראיה.

בכל מקרה בו הלחץ בעין נמדד יותר מפעמיים מעל 21 מ"מ כספית, עצב הראיה נמצא בריא בבדיות חוזרות, אין סימנים לנזק המתאים לגלאוקומה בבדיקות שדה הראיה, אין סיבות מבניות בעין הגורמות לעליית הלחץ בתוכה ואין סימנים למחלות הגורמות לעליית הלחץ בעין – תיקבע אבחנה של "יתר לחץ תוך עיני". לכן, בדיקת רופא העיניים תכלול את בדיקת מבנה העין, בדיקת הלחץ התוך עיני ובדיקה קפדנית של מראה עצב הראיה. לכך יתווספו בהמשך בדיקת עובי הקרנית ובדיקת שדה הראיה. בדיקת שדה הראיה מאפשרת קבלת מיפוי ממוחשב של שדה הראיה, בדיקה רגישה יותר לתפקודו של עצב הראיה בהשוואה לבדיקת חדות ראיה רגילה.

על הצורך בטיפול במקרים של יתר לחץ תוך עיני היו ויכוחים בספרות הרפואית במשך שנים רבות. זאת, עקב השכיחות הגבוהה יחסית של המצב באוכלוסייה (10%) והעובדה שרק מיעוט המקרים יפתחו בסופו של דבר מחלה במעקב ארוך טווח. הטיפול אם ניתן הוא טיפול ממושך לכל החיים שיכול להיות בעל תופעות לוואי ולא בכל המקרים ימנע את התפתחות המחלה. מענה מסוים להתלבטויות ניתן עם פרסומן של תוצאות מחקר גדול בנושא, מחקר רב מרכזים, אשר נערך בארצות הברית בשנת 2002. במהלך המחקר עקבו במשך 5 שנים אחר מעל 1500 נבדקים עם יתר לחץ תוך עיני. מחצית הנבדקים טופלו ומחציתם לא טופלו. מטרת הטיפול היתה הורדת הלחץ התוך עיני לערכים בתחום הנורמה, הנמוכים לפחות ב- 20% מהערך הראשוני הנמדד בתחילת המחקר. תוצאות המחקר הראו כי 95.5% מהנבדקים שטופלו לא פתחו מחלה תוך 5 שנים לעומת 90.5% מאלה שלא טופלו. כלומר, הרוב המכריע של הנבדקים עם יתר לחץ תוך עיני לא פיתח מחלה במעקב בן 5 שנים בין אם טופל ובין אם לא. עם זאת, הסיכון לפתח מחלה במטופלים היה 4.5% לעומת 9.5% באילו שלא טופלו. לאור תוצאות אלה המליצו החוקרים לטפל במצבים של יתר לחץ תוך עיני כאשר קיימים גורמי סיכון לפתח מחלה. החוקרים אף הגדירו את גורמי הסיכון:
1. גובה הלחץ הנמדד – רק 3% מבעלי לחץ תוך עיני עד 26 מ"מ כספית פתחו גלאוקומה לעומת 42% מבעלי לחץ מעל 30 מ"מ כספית.
2. עובי הקרנית – קרנית דקה מהממוצע במרכזה מהווה גורם סיכון עקב כך שתוצאת מדידת לחץ בעיניים אלה נמוכה מהלחץ האמיתי
3. גיל – ככל שהנבדק מבוגר יותר הסיכון לפתח מחלה עולה
גורם סיכון נוסף אשר לא הוזכר במחקר זה אך נמצא חשוב במחקרים רבים אחרים הוא הסיפור המשפחתי. במקרים בהם יש סיפור משפחתי של מחלת הגלאוקומה הסיכון לפתח את המחלה גבוה יותר.
לכן, היום יש בידיו של רופא העיניים כלים טובים להחלטה במי כדאי לטפל במשך כל חייו בכדי למנוע את התפתחות מחלת הגלאוקומה ובמי אין צורך.

הטיפול מכוון להורדת הלחץ התוך עיני והוא ניתן לרוב בטיפות ישירות לעין. בהתאם לתגובה לטיפול יחליט הרופא האם די בסוג אחד של טיפות או שיש צורך בשילוב של מספר סוגים. ניתן להוריד את הלחץ בעין גם באמצעות טיפול לייזר או ניתוח אך ברוב המקרים של יתר לחץ תוך עיני די בטיפול התרופתי. במידה והנבדק אינו סובל את הטיפות או אינו מעוניין לשים טיפות כל חייו, מומלץ להציע לו טיפול חליפי בלייזר. טיפול זה יכול להוריד את הלחץ באופן זמני ולדחות את התחלת הטיפול התרופתי גם במספר שנים.

כל אדם הסובל מיתר לחץ תוך עיני, בין אם הוא מטופל ובין אם לא, צריך להיות במעקב רופא עיניים תכוף וקבוע במשך כל חייו. זאת, כי מצב העין והלחץ הנמדד עלולים להשתנות במהלך הזמן מבלי שהדבר יורגש. אבחנת סימנים ראשונים של מחלה במהלך המעקב תאפשר מתן טיפול מתאים, בזמן הנכון, ותמנע היווצרות נזק בלתי הפיך לראיה. תכיפות המעקב תוגדר ע"י רופא העיניים ובמהלכו מומלץ לשאול את הרופא את השאלות הבאות: האם עלי לקבל טיפול להורדת הלחץ בעין?, כל כמה זמן אני צריך לבוא לבדיקה? כל כמה זמן אני צריך לבצע בדיקת שדה ראיה?.מעקב סביר אחר נבדק עם יתר לחץ תוך עיני צריך לכלול בדיקה אצל רופא העיניים אחת לשלושה-ארבעה חודשים ובדיקת שדה ראיה ממוחשבת אחת לשנה.

כן, מאד חשוב, כי חלק מהנבדקים עם לחץ תוך עיני גבוה עלולים לפתח נזק בלתי הפיך לעצב הראיה בעתיד הקרוב או הרחוק.

מומלץ לכל אדם מעל גיל 40 להקפיד על בדיקת רופא עיניים קבועה אחת לשנה-שנתיים. במידה ויש סיפור משפחתי של יתר לחץ תוך עיני או גלאוקומה חשיבות הבדיקה עולה ויש להיבדק בגיל צעיר יותר ובתכיפות גבוהה יותר.