הקשר בין לחץ תוך עיני מוגבר והשמנת-יתר בילדים
הביא לפרסום: ד"ר ניר שוהם
 

Relationship Between Intraocular Pressure and Obesity in Children.
Akinci A, Cetinkaya E, Aycan Z et al.
J Glaucoma 2007;16:627–630.

התפתחות נזק בעצב הראיה הקשור לגלאוקומה מיוחסת ללחץ תוך עיני (לת"ע) מוגבר, למרות שהלת"ע אינו גורם הסיכון היחיד לנזק כזה (1). לכן מחקרים רבים ניסו לזהות גורמים המשפיעים על הלת"ע (2-23). מספר מחקרים מצאו כי לגיל ולל"ד (לחץ דם) סיסטולי (הגבוה) היה קשר חיובי עם לת"ע (2,5,7,9-17,22). מחקרים אחרים דיווחו על יחס הפוך (20). מחקרים אפידמיולוגיים מצאו כי השמנת-יתר הינה גורם סיכון בלתי תלוי ללת"ע מוגבר גם לאחר שגורמים כגון גיל ול"ד סיסטולי נוטרלו (18-21, 24). למרות שהשמנת-יתר הינה נושא רציני בבריאות הציבור בילדים ובמתבגרים, מחקרים קודמים בדקו זאת במבוגרים ומידע לגבי לת"ע בילדים ובמתבגרים עם השמנת יתר הינו נדיר.

מטרת המחקר:
לבדוק את הקשר בין לחץ תוך עיני (לת"ע) מוגבר והשמנת-יתר בילדים.

שיטות:
שבעים ושניים ילדים עם השמנת-יתר (קבוצת המחקר) עם מדד מסת-גוף (BMI-body mass index) באחוזון ה-95 או גבוה מזה הושוו עם 72 ילדים המתאימים בגיל ובמגדר, עם BMI <95 (קבוצת הביקורת). בשתי הקבוצות נמדד לת"ע (שלוש פעמים), לחץ דם (ל"ד) שלוש פעמים, ובלט עין (במכשיר אקזופטלמומטר ע"ש הרטל). ה-BMI חושב כמשקל בקילוגרמים מחולק בגובה בריבוע (ק"ג/מטר2). מדד זה מהווה סמן למצב המשקל ושומן גוף (25). נתונים אלה הושוו לנתוני גיל ומגדר לפי אחוזונים. ילד עם BMI≥95% נחשב שמן. ילדים שלא נכללו במחקר הם אלה עם מחלות סיסטמיות כגון הפרעות בבלוטת התריס, תסמונת קושינג, תסמונות גנטיות, יל"ד ומחלות עיניות כגון מיופיה גבוהה (>D6), גלאוקומה או גידולים ארובתיים. קבוצת הביקורת כללה ילדים ללא היסטוריה רפואית משמעותית.

תוצאות:
נמצא הבדל מובהק בממוצעי הלת"ע בין הילדים בקבוצת המחקר לביקורת (p<0.0001) אפילו לאחר התאמה לל"ד סיסטולי ודיאסטולי (הנמוך). תנודתיות בלת"ע במהלך היממה היתה גבוהה יותר בילדים עם השמנת-יתר (p<0.001). לילדים בקבוצה זו היו ערכי בלט עין גבוהים יותר (p<0.001). המגדר לא השפיע על הלת"ע באופן מובהק בשתי הקבוצות.  

דיון:
מספר מחקרים הראו כי לת"ע יכול להיות מוגבר עם הגיל ועם ל"ד סיסטולי (,222,5,7,9-17).  הקשר בין גיל ולת"ע נותר שנוי במחלוקת. מחקרים אפידמיולוגיים מצאו כי השמנת-יתר יכולה להיות גורם בלתי תלוי ללת"ע מוגבר (18-21,24). אחרים (18) הראו כי ל"ד סיסטולי, רקע של סוכרת וגיל הם גורמים עיקריים הקשורים עם לת"ע ועם גורמים אחרים כגון מין נשי, עור כהה, דופק, BMI גבוה, רקע משפחתי של גלאוקומה, שימוש באלכוהול ועישון. מחקר אחר (19) מצא כי השמנת יתר, ל"ד סיסטולי וגיל הינם גורמים המשפיעים על הלת"ע.  באלפיט ואחרים (21) דיווחו כי לת"ע קשור באופן חיובי ובלתי תלוי לל"ד סיסטמי והשמנת-יתר. הם הציעו כי השמנת-יתר יכולה להפחית את ניקוז מי הלשכה בעין וכתוצאה מכך להעלות את הלת"ע. במחקר זה זוהה לת"ע מוגבר ב-9.7% מהילדים עם השמנת היתר (5 בנים ו-2 בנות) ולא זוהתה בעיה זו בקבוצת הביקורת. ממוצע הלת"ע היה גבוה יותר באופן משמעותי בקבוצת המחקר.
בקרב הילדים עם השמנת היתר והלת"ע המוגבר לא היו תסמינים עיניים או כלליים כגון כאב עיניים, ירידה בחדות הראיה או בצקת בקרנית, לכן לת"ע מוגבר לא יאובחן אצל ילדים אלה עד אשר יאובחן נזק בעצב הראיה.
המנגנונים האפשריים לעליית הלת"ע בילדים עם השמנת-יתר הם:
1. הלת"ע עולה בגלל עודף שומן בארובת העין ועלייה בלחץ של כלי הדם המנקזים את נוזל הלשכה בעין, וכתוצאה ירידה בניקוז נוזל הלשכה בעין.
2. השמנת-יתר יכולה להעלות את צמיגות הדם באמצעות עליה בתאי הדם האדומים, שמובילה לעלייה בתנגודת כלי הדם המנקזים את נוזל הלשכה בעין.
3. השמנת-יתר הינה גורם סיכון ליל"ד, וגורם זה יכול להעלות את הלת"ע ע"י עלייה בזרימת הדם לעין וייצור יתר של נוזל לשכת העין (18,19,21,26).

במחקר אובחן בלט עין דו-צדדי ב-18% מהילדים עם השמנת-יתר, בעוד שבקבוצת הביקורת לא אובחנה בעיה זו.

מסקנות:
בנוסף להשפעה העקיפה של השמנת-היתר על הלת"ע באמצעות שינויים בל"ד,  השמנת-יתר הינה גורם סיכון בלתי תלוי ללת"ע מוגבר. כדי לאבחן עלייה בלת"ע בטרם יגרם נזק לעצב הראיה, יש לבצע בדיקות לת"ע חוזרות בילדים אלה.

References:
1. Mitchell P, Smith W, Attebo K, et al. Prevalence of open-angle glaucoma in Australia. Ophthalmology. 1996;103:1661–1669.
2. Carel RS, Korczyn AD, Rock M, et al. Association between ocular pressure and certain health parameters. Ophthalmology. 1984;91:311–314.
3. Kahn HA, Leibowitz HM, Ganley GP, et al. The Framingham Eye Study: association of ophthalmic pathology with single variables previously measured in the Framingham Heart Study. Am J Epidemiol. 1977;106:33–41.
4. Wılson MR, Hertzmark MA, Walker AM, et al. A case-control study of risk factors in open angle glaucoma. Arch Ophthalmol. 1987;105:1066–1071.
5. Leske MC, Podgor MJ. Intraocular pressure, cardiovascular risk variables, and visual field defects. Am J Epidemiol. 1983;118: 280–287.
6. Martin MJ, Sommer A, Gold EB, et al. Race and primary open angle glaucoma. Am J Ophthalmol. 1985;99:383–387.
7. Klein BEK, Klein R. Intraocular pressure and cardiovascular risk variables. Arch Ophthalmol. 1981;99:837–839.
8. Morgan RW, Drance SM. Chronic open-angle glaucoma and ocular hypertension. An epidemiological study. Br J Ophthalmol. 1975;59: 211–215.
9. Bengtsson B. Some factors affecting the distribution of intraocular pressures in a population. Acta Ophthalmol. 1972;50:33–46.
10. Dielemans I, Vingerling JR, Algra D, et al. Primary open-angle glaucoma, intraocular pressure, and systemic blood pressure in the general elderly population. The Rotterdam Study. Ophthalmology.
1995;102:54–60.
11. Klein BEK, Klein R, Linton KL. Intraocular pressure in an American community: The Beaver Dam Eye Study. Invest Ophthalmol Vis Sci. 1992;33:2224–2228.
12. Graham PA. Epidemiology of simple glaucoma and ocular hypertension. Br J Ophthalmol. 1972;56:223–229.
13. Hollow FC, Graham PA. Intra-ocular pressure, glaucoma, and glaucoma suspects in a defined population. Br J Ophthalmol. 1966;50:570–586.
14. Armaly MF. The distribution of applanation pressure. Arch Ophthalmol. 1965;73:11–18.
15. Armaly MF. Age and sex correlation of applanation pressure. Arch Ophthalmol. 1967;78:480–484.
16. Klein BEK, Klein R, Moss SE. Intraocular pressure in diabetic persons. Ophthalmology. 1984;91:1356–1360.
17. Seddon JM, Schwartz B, Flowerdew G. Case-control study of ocular hypertension. Arch Ophthalmol. 1983;101:891–894.
18. Wu SY, Leske MC. Associations with intraocular pressure in the Barbados Eye Study. Arch Ophthalmol. 1997;115:1572–1576.
19. Shiose Y. The aging effect on intraocular pressure in an apparently normal population. Arch Ophthalmol. 1984;102:883–887.
20. Shiose Y, Kawase Y. A new approach to stratified normal intraocular pressure in a general population. Am J Ophthalmol. 1986;101:714–721.
21. Bulpitt CJ, Hodes C, Everitt MG. Intraocular pressure and systemic blood pressure in the elderly. Br J Ophthalmol. 1975;59:717–720.
22. Mcleod SD, West SK, Quigley HA, et al. A longitudinal study of the relationship between intraocular and blood pressures. Invest Ophthalmol Vis Sci. 1990;31:2361–2366.
23. Rouhiainen H, Terasvirta M. Correlation of some ocular and hematologic factors and intraocular pressure in an aged population. Acta Ophthalmol. 1991;69:76–78.
24. Mori K, Ando F, Nomura H, et al. Relationship between intraocular pressure and obesity in Japan. Int J Epidemiol. 2000;29:661–666.
25. Strauss R. Childhood obesity. Curr Probl Pediatr. 1999;29:5–29.
26. Shiose Y. Intraocular pressure: new perspective survey. Ophthalmology. 1990;34:413–435.