מיליוני אנשים סובלים ממגוון רחב של מחלות עיניות, רבות מהן מובילות לעיוורון בלתי הפיך. הגורמים המובילים לעיוורון בלתי הפיך במבוגרים הינם ניוון מרכז הראיה של הגיל (נמ"ג, AMD-Age related macular degeneration) וגלאוקומה. ככל שאוכלוסיית העולם מתבגרת, גורמים אלה ימשיכו להשפיע על אנשים ברחבי העולם. למרות שיש סוגי טיפול שונים לגלאוקומה ולנמ"ג, עדיין קיים הצורך בטיפול יעיל יותר שיעצור ואף ירפא מחלות עיניים. לחידושים בטכנולוגיה יש תפקיד חשוב בשיפור הטיפול ומניעת עיוורון.

מטרה:
אפיון האוכלוסייה שנרשמה כעיוורת בישראל בין השנים 1998-2003 ולהעריך את שכיחות והיארעות העיוורון לפי גיל וסיבות העיוורון.

שיטות:
סקירה רטרוספקטיבית של הדיווח השנתי של רישום בעלי תעודת עיוור בישראל בין השנים 1998-2003. אנשים שקיבלו תעודת עיוור הינם אנשים בעלי חדות ראיה של 3/60 או גרוע מכך, או אובדן שדה ראיה של פחות מ-20 מעלות בעין הטובה יותר. מידע נאסף לגבי חדות ראיה, אובדן שדה ראיה, סיבות לעיוורון בשתי העיניים וגורמים דמוגרפים של המטופלים.

תוצאות:
הגורמים המובילים לעיוורון בישראל היו-
1. נמ"ג- 20.1% ב-1998 ו-28% ב-2003.
2. גלאוקומה- 13.8% ב-1998 ו-11.8% ב-2003.
3. פתולוגיה של מרכז הראיה על רקע קוצר ראיה גבוה (Myopic maculopathy)- 12% ב-1998 ו-7.4% ב-2003.
4. קטרקט (ירוד)- 10.4% ב-1998 ו-6.5% ב-2003.
5. רטינופטיה/מקולופטיה שמסוכרת- 10.1% ב-1998 ו-14.4% ב-2003.
6. ניוון של עצב הראיה (Optic atrophy)- 7.9% ב-1998 ו-6.5% ב-2003.

ההיארעות של נמ"ג, רטינופטיה/מקולופטיה שמסוכרת, הינה בעלייה, ואילו הגלאוקומה בירידה.
דיון ומסקנות:
נראה כי שיעור ההיארעות של העיוורון בישראל, דומה לזה שקיים בעולם המערבי (1-8). קשה להשוות שכן בעולם קיימות הגדרות שונות של עיוורון, ובארץ ישנה שיטה ייחודית לנו והיא, מרשם בעלי תעודת עיוור.
היארעות העיוורון כתוצאה מירוד בארץ הייתה גבוהה ב-1998 (10.4%). לפי דעת החוקרים. הסיבה לכך פחד מטראומה כתוצאה מניתוח.
נתוני המחקר מצביעים על עלייה בהיארעות של נמ"ג ורטינופטיה/מקולופטיה שמסוכרת, מצב שיכול להיות מוסבר עקב עלייה בתוחלת החיים באוכלוסייה בכללותה. תוחלת החיים של נשים עלתה מגיל 78 שנים ב-1990 ל-80.9 בשנת 2000, ושל גברים מ-74.9 ל-76.7.
המחקר מצביע על ירידה בהיארעות של גלאוקומה אותה ניתן להסביר בזיהוי מוקדם ובטיפול טוב יותר. שינויים בגישה ובטכנולוגיה בעולם, במחצית השנייה של האלף הקודם, הביאו למהפכה בגישות למניעת עיוורון ושיקום הראיה. למרות שחל שיפור בסוגי הטיפול הקיימים, עדיין עיוורון לא הכרחי קיים במיוחד אצל מיעוטי יכולת.
במידה ולא יעשה מאמץ למנוע עיוורון ע"י הרשויות, ידיעת מקור הבעיה יכולה לאפשר לגורמים בעלי עניין למקד את המאמצים למניעת עיוורון ולהחליט על אסטרטגיות יעילות למזעור הבעיה.

Reference:
1. Tielsch JM, Javitt JC, Coleman A, Katz J, Sommer A. The prevalence of blindness and visual impairment among nursing home residents in Baltimore. N Engl J Med 1995;332:1205–9.
2. Avisar R, Feldman V, Savir H. Screening for glaucoma and impaired vision in 1000 elderly in Petah Tiqva. Harefuah 1981;1000:11–12 (Hebrew).
3. Avisar R, Bahar I, Weinberger D. Causes of blindness in the year 2000 in Israel. Harefuah 2003;142(2):94–6 (Hebrew).
4. Munier A, Gunning T, Kenny D, O’Keefe M. Causes of blindness in the adult population of the Republic of Ireland. Br J Ophthalmol 1998;82:630–3.
5. Ponte F, Giuffre G, Giammanco R. Prevalence and causes of blindness and low vision in the Casteldaccia Eye Study. Graefesrch Clin Exp Ophthalmol 1994;232:469–72.
6. Nicolosi A, Marighi PE, Rizzaldi P, Osella A, Miglior S. Prevalence and causes of visual impairment in Italy. Int J Epidemiol 1994;23:359–64.
7. Evans JR, Fletcher AE, Wormald RPL, et al. Prevalence of visual impairment in people aged 75 years and older in Britain: results from the MRC trial of assessment and management of older people in the community. Br J Ophthalmol 2002;86:795–800.
8. Bunce C, Wormald R. Leading causes of certification for blindness and partial sight in England and Wales. BMC Public Health 20068;6:58–61.