האקדמיה האמריקאית של רופאי העיניים ערכה בדיקה של טכנולוגיות עיניות לשם בחינה של הבדיקות הקיימות, התרופות, הסריקות והבדיקות האבחנתיות הקשורות לעין. מטרת בדיקה זו היא לסרוק את הקיים בספרות המקצועית הרלוונטית, להדגיש את הנושאים אותם יש לחקור בעתיד ולהגדיר את הנושאים שכבר לובנו.
במחקר רב-מרכזי שנערך בארה"ב בשם OHTS(1) (Ocular Hypertension Treatment Study), שבדק את הסיכוי להתקדם מלחץ תוך-עיני (לת"ע) מוגבר לנזק המאפיין גלאוקומה, אחד הממצאים היה, שעובי קרנית מרכזי (CCT-central corneal thickness) הינו גורם סיכון גבוה להתקדמות כזו. במחקר זה, ניתוח סטטיסטי של משתנים מרובים הראה כי ה-CCT לא היה תלוי בלת"ע והיווה גורם סיכון עצמאי להתקדמות.
למרות תוצאות מחקר זה, ישנה עדיין אי-הסכמה בין החוקרים האם ל-CCT יש השפעה על מדידת הלת"ע או שמא יש ל-CCT השפעה עצמאית על הסיכון, כפועל יוצא ממאפייני הרקמה של העין או שניהם.
מכיוון שנמצא ש-CCT הוא גורם סיכון לגלאוקומה בקרב מטופלים עם לת"ע גבוה, וכי הינו מהימן וקל למדידה, הרי שנוצר עניין גובר והולך האם ה-CCT יכול להיות שימושי בקביעת הסיכוי להתפתחות גלאוקומה.
יש לציין כי מכשיר מדידת הלת"ע ע"ש גולדמן, פותח למדידת לת"ע למטופלים עם ממוצע CCT של 550 מיקרון. כל סטייה מממוצע זה, עשויה להוביל לטעות במדידה או בחישוב הלת"ע. במטופל עם CCT  נמוך מהממוצע, היינו, בעל קרניות דקות, ימדד לת"ע נמוך יותר מהלת"ע הקיים. במטופל עם CCT גבוה מהממוצע, היינו קרניות עבות, הלת"ע הנמדד יהיה גבוה מהקיים. על כן, יש לדעת את עובי הקרנית בכדי להתחשב בכך בערכי הלת"ע הנמדד. 
מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך מתוך מחקרים שפורסמו, האם CCT הוא גורם סיכון להימצאות, התפתחות והתקדמות של נזק גלאוקומטוטי של עצב הראיה הקשור לגלאוקומה פתוחת-זוית (POAG-primary open-angle glaucoma).
קבוצה של מומחים לגלאוקומה מהאקדמיה האמריקאית לרופאי עיניים ביצעה סקירת ספרות הקשורה ל-CCT כגורם סיכון ושאלה את השאלות הבאות:
1. האם CCT הינו גורם סיכון להתקדמות מלת"ע מוגבר לנוירופטיה עצבית גלאוקומטוטית (GON-glaucomatous optic neuropathy) היינו נזק גלאוקומטוטי של עצב הראיה?
2. האם CCT הינו גורם סיכון להימצאות נזק גלאוקומטוטי של עצב הראיה?
3. האם CCT הינו גורם סיכון להתקדמות הנזק ב-POAG?

נסרקו 81 מחקרים בנושא, ומתוכם נבחרו 37 שהיו רלוונטיים לשאלות הבדיקה. המחקרים דורגו I, II, III, לפי חוזק העדות, התקפות וההוכחות התומכות שסיפקו. דרגה I הייתה בעלת ההוכחה החזקה ביותר. כמו-כן, כל מחקר דורג כחיובי, אם תמך בקשר סטטיסטי בין CCT וסיכון להמצאות או התהוות נזק עצבי גלאוקומטוטי, או שלילי, באם קשר כזה לא נמצא.
מסריקת המאמרים ישנה הוכחה מוצקה ועקבית (דרגה I ו-II) ש-CCT הינו גורם סיכון מהימן להתפתחות POAG מלת"ע מוגבר כפי שגם נמצא ב-OHTS, שהוזכר לעיל.
לא כך לגבי הקשר בין CCT והימצאות גלאוקומה. סריקת המחקרים הראתה תוצאות שונות זו מזו. בעוד שמחקר אחד (דרגה II) הראה קשר חיובי, מחקר אחר (דרגה II) הראה קשר עם משמעות גבולית. שלושה מחקרים אחרים (דרגה I) לא מצאו קשר בין CCT והימצאות POAG.
רוב המחקרים הראו ש-CCT אינו יעיל בניבוי הסיכון להתקדמות של גלאוקומה קיימת.
מסקנות המאמר מצביעות על עדות חזקה לכך שמדידת CCT הינה מרכיב חשוב בבדיקת עיניים מקיפה, במיוחד אצל מטופלים שנבדקים לגבי סיכון להתפתחות POAG. לכן החוקרים ממליצים, לכלול את מדידת ה-CCT בבדיקת כל החולים עם לת"ע מוגבר. למרות שהעדות התומכת בהכרח למדידת CCT כחלק מסריקה (סינון) של POAG, או כגורם סיכון להתפתחות גלאוקומה אינה חזקה, הלת"ע הינו גורם הסיכון היחיד שניתן לשנותו בטיפול בגלאוקומה, ול-CCT יש את הפוטנציאל להשפיע באופן משמעותי על הלת"ע. לפיכך, ידיעת ערך ה-CCT הינה חשובה בטיפול בחולים עם חשד לגלאוקומה או כאלה שאובחנו כבר.

Reference:
1. Gordon MO, Beiser JA, Brandt JD, et al. The Ocular Hypertension Treatment Study:
baseline factors that predict the onset of primary open-angle glaucoma. Arch
Ophthalmol. 2002;120:714-720, discussion 829-830.