הביא לפרסום: ד"ר ניר שוהם.

עניבות עלולות להעלות לחץ תוך-עיני (לת"ע) בעיניים בריאות וכאלה המאובחנות עם גלאוקומה, וכן להשפיע על אבחון גלאוקומה וטיפול בה, לפי מחקר שפורסם בירחון הבריטי לעיניים.

לחץ תוך-עיני הינו גורם הסיכון הידוע החשוב ביותר להתפתחות גלאוקומה ולהתקדמות של נזק בשדה הראיה (1). מדידה מדויקת של לת"ע חשובה ביותר בהחלטה לגבי הטיפול. מטופלים רבים עונבים עניבות הדוקות במשך היום וממשיכים לענוב אותן במהלך מדידות הלת"ע. במחקר זה הועלתה השערה שעניבה הדוקה עלולה להעלות את הלת"ע, וזאת בשל כיווץ וריד הצוואר (jugular vein) הגורם לעליית לחץ הדם התוך ורידי, ולעליית לחץ דם ורידי הניקוז של העין (2). אם המטופל עונב עניבה הדוקה, הלת"ע הגבוה יכול להוביל לאבחנה מוטעית של לת"ע גבוה או אף גלאוקומה. יותר מכך, אם המטופל עונב עניבה הדוקה בחיי היום יום באופן קבוע, זה עלול להוביל ללת"ע מוגבר ומתמשך ויכול להשפיע על התפתחות נזק בעצב הראיה האופייני לגלאוקומה (GON-Glaucomatous optic neuropathy). כתוצאה מכך, עניבה הדוקה מהווה גורם סיכון שיש לקחת בחשבון במדידה מדויקת של לת"ע.

במחקר שנערך בבית הספר לרפואה סוני, בברוקלין, ניו-יורק, נמדד לת"ע ב-40 מטופלים גברים, מחציתם עם גלאוקומה בדרגות שונות, ומחציתם עם לת"ע תקין. הלת"ע נמדד מספר פעמים:
א. המטופלים לבשו חולצות עם צווארון פתוח ועניבה רפויה.
ב. המטופלים ענבו עניבות הדוקות (כהרגלם).
ג. המטופלים היו שוב בעניבות רפויות (ונמדד לת"ע לאחר 3 דקות).

המחקר מצא שכאשר המטופלים ענבו עניבות הדוקות, הלת"ע עלה ב-2.6 מילימטר כספית (ממ"כ) בממוצע במטופלים בריאים, ו-1ממ"כ במטופלים עם גלאוקומה. בחלק מהמטופלים הבריאים, הייתה עלייה אף גבוהה יותר בלת"ע עד ל-4 ממ"כ, כך גם במטופלי הגלאוקומה. למרות שממוצע הלת"ע לא עלה באופן משמעותי, 70% מהמטופלים הבריאים ו-60% במטופלים עם גלאוקומה חוו עלייה בלת"ע.

החוקרים ציינו, שניתן להסביר את העובדה שאצל מטופלים עם גלאוקומה הייתה עלייה נמוכה יותר של הלת"ע, ע"י כך שנטלו תרופות המורידות לת"ע באופן קבוע. עם זאת החוקרים ממליצים על מחקר נוסף בתחום זה.
קיימים גורמים שונים העלולים להוביל למדידה לא מדויקת ואף מוטעית של לת"ע כגון: מכשור, מבנה העין, תלוי בודק ותלוי מטופל (3-10). במחקר קודם (11), נמצא כי ניפוח מד לחץ דם סביב הצוואר ל-40 ממ"כ הכפיל את הלת"ע. אך מחקר זה לא מדד לחץ כתוצאה מגורמים הקורים בחיי היום יום. במחקר הנוכחי נתנו למטופלים לקבוע את רמת ההידוק של העניבה וכך המחקר מצביע על גורם סיכון שכיח להעלאת לת"ע שיש נטייה להתעלם ממנו.

 מחקר זה נערך משום שמטופלים שעונבים עניבות במשך היום ממשיכים לענוב אותן גם במשך מדידת הלת"ע ויש להיות מודעים לתוצאות מהלך זה. נקודה מטרידה אף יותר היא האפשרות ששימוש ארוך טווח בעניבות הדוקות יכול להוביל לעלייה מתמשכת של לת"ע ויכול להשפיע על כך שמטופלים יפתחו נזק בעצב הראיה על רקע לת"ע גבוה.

 לסיכום, עניבה הדוקה מעלה את הלת"ע במטופלים עם לת"ע תקין וכן במטופלים עם גלאוקומה, מצב שיכול להשפיע על אבחון וטיפול בגלאוקומה.       

References:
1. Wilson MR, Martone JF. Epidemiology of chronic open-angle glaucoma. In: Ritch R, Shields MB, Krupin T, eds. The glaucomas. Vol 2. 2nd ed. St Louis: CV Mosby, 1996:351–67.
2. Bigger JF. Glaucoma with elevated episcleral venous pressure. South Med J 1975;68:1444–8.
3. Schottenstein EM. Intraocular pressure and tonometry. In: Ritch R, Shields MB, Krupin T, eds. The glaucomas. Vol 2. 2nd ed. St Louis: CV Mosby, 1996:407–28.
4. Mark HH. Corneal curvature in applanation tonometry. Am J Ophthalmol 1973;76:223–4.
5. Doughty MJ. Human corneal thickness and its impact on intraocular pressure measures: a review. Surv Ophthalmol 2000;44:367–408. 
6. Rafuse PE, Mills DW, Hooper PL, et al. Effects of Valsalva’s manoeuvre on intraocular pressure. Can J Ophthalmol 1994;29:73–6.
7. Gandhi P, Gurses-Ozden R, Liebmann J, et al. Attempted eyelid closure affects intraocular pressure measurement. Am J Ophthalmol 2001;131:417–20. 
8. Jamal KN, Gurses-Ozden R, Liebmann JM, et al. Attempted eyelid closure affects intraocular pressure measurement in open-angle glaucoma patients. Am J Ophthalmol 2002;134:186–9.
9. Purcell JJ, Tillery W. Hair glaucoma (corresp). Arch Ophthalmol 1973;89:530.
10. Ritch R, Reyes A. Moustache glaucoma (corresp). Arch Ophthalmol 1988;106:1505.
11. Bain WES, Maurice DM. Physiological variations in the intraocular pressure. Trans Ophthalmol Soc UK 1959;79:249–60.