מחקרים רבים עוסקים בקשר בין לחץ תוך עיני (לת"ע) והסיכוי לפתח גלאוקומה. במחקר שנקרא
 Ocular Hypertension Treatment Study-OHTS, נכללו מטופלים שהלת"ע שלהם היה בין 24-32 מילימטר כספית (ממ"כ) בעין אחת, ובשניה בין 21-32 ממ"כ(1). תוצאות המחקר מצביעות על כך שהורדת לחץ תוך עיני (לת"ע), מפחיתה את הסיכוי לפיתוח גלאוקומה במטופלים עם לת"ע גבוה
(Ocular Hypertension-OHT). לאחר תקופת מעקב של 5 שנים, הסיכוי המצטבר לפתח גלאוקומה היה 9.5% למטופלים שלא קיבלו טיפול ו-4.4% לכאלה שקיבלו טיפול. למרות שרוב המטופלים לא פיתחו גלאוקומה בתקופת המעקב, אפילו שלא טופלו, הסיכוי לפתח גלאוקומה הגיע ל-36% במטופלים מסוימים(2)(תת קבוצה של מטופלים בעלי לת"ע גבוה מ-25 ממ"כ, ועובי קרנית מרכזי 556 או דק יותר).
לכן, על הרופאים להעריך את גורמי הסיכון השונים לפיתוח גלאוקומה, לפני שמחליטים על התחלת טיפול ללת"ע גבוה(3).
במחקר זוהו גורמי סיכון הקשורים באופן משמעותי לסיכוי לפתח נזק האופייני לגלאוקומה.
גורמי הסיכון הם:
1. גיל מבוגר יותר.
2. לת"ע גבוה הנמדד בעין אחת או שתיים, ונמדד בשתי מדידות או יותר.
3. עובי קרנית מרכזי (Central Corneal Thickness-CCT) דק מזה של 556 מיקרון.
4. שינוי בעצב הראיה הבא לידי ביטוי ביחס קיעור-דיסקה ורטיקאלי (Vertical Cup-Disc ratio VCD) גדול יותר.
5. שדות ראיה עם ערכי   Pattern Standard Deviation-PSDגבוהים (PSD זהו נתון הנלקח מבדיקת שדות הראיה, וערכו משוקלל בהתאם לנתונים הבסיסיים של הנבדק).
לעומת זאת, רקע של סכרת זוהה כגורם מגן במחקר. למרות שתוצאות OHTS עזרו בהבנה טובה יותר של גורמי סיכון הקשורים להפיכה מ-OHT לגלאוקומה, האתגר הוא לתרגם את גורמי הסיכון להערכה מקפת של הסיכוי למטופל מסוים לחלות בגלאוקומה. וכך, ניתן יהיה לקבוע למי יהיה סיכוי גבוה יותר לפתח נזק וכמו-כן האם ליזום או לדחות התחלת טיפול למטופל מסוים.
השאלה הנשאלת כאן היא מדוע לא להתחיל טיפול מיד עם זיהוי לת"ע גבוה (OHT)?
התשובה הינה מורכבת, שכן יש לקחת בחשבון תופעות לוואי של תרופות, יחס עלות תועלת של כל תרופה, איכות החיים תוך כדי טיפול וכו'.
בסקירה זו מוצג מודל המנבא מעבר או התקדמות של מטופל עם OHT לגלאוקומה. המודל פותח ע"י קבוצת רופאים מקליפורניה בראשותו של פרופ' ויינרב.  המודל מבוסס על מספר מחקרים שנערכו במטופלים עם (OHT(4. המטופלים שנכללו במחקר היו עם OHT שהלת"ע היה ≥24 ממ"כ בעין אחת, ו-≥21 ממ"כ בעין השנייה בשתי בדיקות לפחות, עם עצבי ראיה ללא עדות לנזק המאפיין גלאוקומה, שדות ראיה בגדר הנורמה, זוויות פתוחות בגוניוסקופיה וללא פתולוגיה עינית אחרת.
תרגום המודל המתייחס לגורמי הסיכון לפתח גלאוקומה, יכול להגביר את העקביות שבדפוסי הטיפול ולשפר את איכותו למטופלים עם (4)OHT.
המודל שפותח(4) מעריך את הסיכון לפתח גלאוקומה במשך 5 שנים, למטופלים עם OHT, ללא טיפול. בעוד שמודלים רבי משתנים הם בדרך כלל מורכבים, במחקר זה פותחה שיטת ניקוד המפשטת את החישוב להערכת הסיכון. שיטת חישוב זו כפי שמוצגת בתרשים 1, יכולה לשמש רופאים להעריך את הסיכון לפתח גלאוקומה למטופל בודד על ידי שימוש בחשבון פשוט ללא מחשבון או מחשב. שיטת חישוב דומה לזו הינה בשימוש להערכת הסיכוי לפתח אירוע לבבי(5). 
בכדי לקבוע את אחוז הסיכוי לפתח גלאוקומה מ-OHT תוך 5 שנים, יש לדעת את הערכים הבאים: גיל, לת"ע, עובי קרנית מרכזי (CCT), יחס קיעור-דיסקה (VCD), ערכי שדות ראיה (PSD) ונוכחות או העדר סכרת. חשוב לציין שאת החישוב אין לעשות כאשר כבר מקבלים טיפול להורדת לת"ע או להערכה מחדש של הסיכוי לאחר התחלת טיפול.
לחישוב הסיכוי למטופל מסוים יש להשתמש בתרשים אשר לו 7 צעדים.
למשל, מטופל בן 60 (4 נקודות), עם לת"ע של 26ממ"כ (3 נקודות) ו-CCT של 570µ (13 נקודות) עם VCD של 0.4 (7 נקודות) ו-PSD של 1.9 (8 נקודות), ללא סכרת (0 נקודות), יקבל ניקוד של 35: ניקוד זה מקביל לסיכון של בין 11-15% לחלות בגלאוקומה תוך 5 שנים (תרשים 1).
לסיכום, שימוש במודל מנבא זה יכול לאפשר הערכה טובה יותר של הסיכוי לפתח גלאוקומה במטופל מסוים ולעזור לרופא להחליט על התחלת טיפול.
תרשים 1:

Adapted from Medeiros FA. et al.
Arch Ophthalmol. 2005;123:1351-60.

לאחרונה פותח מחשבון (S.T.A.R-Scoring Tool for Assessing Risk) לחישוב הסיכוי לפתח גלאוקומה מ-OHT על בסיס המודל המנבא.
הטבלה הבאה משמשת כלי עזר בקבלת החלטות(3). שקלול גורמי הסיכון הנותן תוצאה של פחות מ-5%, ההמלצה היא המשך מעקב אחר המטופל, בין 5-15% יש לשקול טיפול ומעל 15% יש לטפל.

מדריך העוזר להעריך תזמון התחלת טיפול

רמת סיכון למשך 5 שנים		פעולה מומלצת
נמוכה	<5%	מעקב
בינונית	5% - 15%	לשקול התחלת טיפול
גבוהה	>15%	לטפל
Adapted from Weinreb RN et al.3

ברפואת הגלאוקומה המודרנית נעשה מאמץ רב בזיהוי ואבחון מוקדם של המחלה ומודל זה משמש את רופאי הגלאוקומה בחישוב וזיהוי הסיכון. ההחלטות נלקחות ע"פ העקרונות הללו כמובן, לכל מטופל לגופו של עניין.

References:
1. Kass MA, Heuer DK, Higginbotham EJ, et al. The Ocular Hypertension Treatment
Study: a randomized trial determines that topical ocular hypotensive medication
delays or prevents the onset of primary open-angle glaucoma. Arch
Ophthalmol. 2002;120:701-713, discussion 829-830.
2. Gordon MO, Beiser JA, Brandt JD, et al. The Ocular Hypertension Treatment Study:
baseline factors that predict the onset of primary open-angle glaucoma. Arch
Ophthalmol. 2002;120:714-720, discussion 829-830.
3. Weinreb RN, Friedman DS, Fechtner RD, et al. Risk assessment in the management
of patients with ocular hypertension. Am J Ophthalmol. 2004;138:
458-467.
4. Medeiros FA, Weinreb RN, Sample PA, Gomi CF, Bowd C, Crowston JG, Zangwill LM. Validation of a predictive model to estimate the risk of conversion from ocular hypertension to glaucoma. Arch Ophthalmol. 2005;123:1351-60.
5. Wilson PW, D’Agostino RB, Levy D, Belanger AM, Silbershatz H, Kannel WB.
Prediction of coronary heart disease using risk factor categories. Circulation. 1998;
97:1837-1847.